לגלוש או לצלול

גיליתי את הים. לא, זו לא הפעם הראשונה, הרי נולדתי כה קרוב לים, הים התיכון.

הים עבורי הוא מטאפורה ובייחוד האופציות שיש בו. אפשר לשחות, לגלוש, לצלול. בואי נתבונן בגלישה ובצלילה.

בגלישה אנחנו מתקדמים, תופסים את הגלים ומחליקים עליהם. אם נתעכב ולא נתקדם נטבע.

הצלילה מביאה אותנו אל המעמקים. המטרה אינה להתקדם אלא להיפך, לעצור ולהעמיק תוך שמירה על מרחק סביר.

כך נוכל גם לנהל את מפגש האימון. לעיתים נדרשת גלישה. התקדמות לקראת תוצרי אימון בלי להתעכב, פשוט ללכת עם המתאמן הלאה. לגלישה כלים משלה.

לעתים נדרשת צלילה. נעצרים. הזדמנות להיאחז במשפט שהמתאמן אמר, במילה. לתפוס קצה חוט ולצלול!

אומנות האימון - תנועה מתוזמנת היטב בין גלישה לצלילה ותנועות נוספות. גלישת יתר נותנת תחושה של רפרוף, החמצה של רגעים, לעיתים דלות.  העמקת יתר עלולה לגרום לתחושת "חפירה", עמידה במקום, היעדר התקדמות. המתאמנים, קרי אנחנו, קורצנו כטיפוסים שונים. ההחלטה כיצד לנווט עצמנו היטב כמאמנים כרוכה ב"ניהול מורגש", שיוצר עם המתאמן ראפור, מתנועע איתו באותו גלשן. "הניהול המורגש" כבר ייתן סימנים היכן לצלול והיכן לגלוש.

ומה שמעניין הוא גובה הגלים וטמפרטורת המים.

עוד על גלישה קונפלואנטית של המאמן
http://www.3c-coaching.co.il/